לא הכל דבש אוהדי בארסה יקרים, לפעמים קורה דבר ואנחנו רואים את גבה השעיר והמכוער של רעל מדריד, בזכות יחס שערים טוב יותר. אוהדי ההצלחות שתפסו טרמפ על הקבוצה שלנו בזכות העונה ההיסטורית שלה אשתקד יותר ממוזמנים לעזוב את הרכבת, אנחנו נסתדר טוב מאוד בלעדיכם. אלה שממשיכים איתנו את הנסיעה יותר ממוזמנים להשאר, בארסה תגמול לכם מתישהו.
דרך בארסה קודמת לנקודות, ועם כמה פלצני שזה ישמע, עשינו את זה נהדר היום. אין דבר יותר גרוע מקבוצת תחתית שגונבת גול ממצב נייח ועפה להתבנקר במשך משחק שלם, אין דבר רע מלאבד חלוץ בגלל שעוררית שיפוט נוספת ולשחק 40 דקות ב-10 שחקנים מול אותו בונקר. ועדיין, בארסה עשתה דברים היום והיא עשתה אותם מצוין. אותה הנעת כדור מול מאלאגה, אותו משחק לחץ, אותו דני אלבס שקצר את כל אגף ימין הלוך ושוב ואותו ליאו מסי אלוהי שניסה לקחת הכל על כתפיו הקטנות, וכמעט הצליח.
זה לא הספיק, גם בגלל יום מעולה בשער של דייגו אלבס, יום שירצה לשכוח טרזן פויול, ועוד יום בו הוכח כי גווארדיולה לא מאמין בספסל שלו.
הטוב: מסי, דני, צ'אבי, טורה.
הרע: התחושה שיש לכם בבטן, זה יעבור.
המכוער: מרשמלו.
ההרכב:
ואלדס.
אלבס, פויול, מיליטו, מקסוול.
צ'אבי, טורה (בוסקטס 74'), אינייסטה.
מסי, איברה, פדרו.